אות א'
אוֹת א
–
אֲנִי
–
אֲנִי לֹא יָכוֹל לְגַלּוֹת מִי אֲנִי שֶׁהוּא בָּרָא,
אִם אֲנִי לֹא מְגַלֶּה מִי הוּא שֶׁבָּרָא אוֹתִי.
–
עָמְדָה אוֹת א' וְלא נִכְנְסָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ הקב"ה: "אַָלֶף אָלֶף, לָמָּה אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְפָנַי כִּשְׁאַר כֹּל הָאוֹתִיּוֹת?" אָמְרָה לְפָנָיו: "רִבּוֹן הָעוֹלָם, כִּי רָאִיתִי שֶׁכֹּל הָאוֹתִיּוֹת יָצְאוּ מִלְּפָנֶיךָ בְּלִי תּוֹעֶלֶת, וּמַה אֶעֱשֶׂה שָׁם אֲנִי. וְעוֹד, כִּי כְּבָר נָתַתָּ לָאוֹת ב' אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ, וְאֵין רָאוּי לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁיַּעֲבִיר אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַן לְעַבְדוֹ, וְלָתֵת אוֹתָהּ לְאַחֵר." אָמַר לָהּ הקב"ה: "אָלֶף אָלֶף, אַף עַל פִּי שְׁבָּאוֹת ב' נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתְּ תִּהְיִי רֹאשׁ לְכֹל הָאוֹתִיּוֹת, אֵין בִּי יִחוּד אֶלָּא בָּךְ, בָּךְ יַתְחִילוּ כֹּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, וְכֹל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָעוֹלָם. וְכֹל הַיִּחוּד אֵינוֹ אֶלָּא בָּאוֹת א'"." (ספר הזוהר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה